מחיר כתיבת תוכן שיווקי (כתיבה שיווקית) ?>

מחיר כתיבת תוכן שיווקי (כתיבה שיווקית)

כאשר אנחנו מדברים על כתיבת תוכן שיווקי הנקראת גם כתיבה שיווקית הביאה לתהליך קריסת העיתונות המודפסת בישראל ובעולם צובר תאוצה. בהנחה שהציבור ימשיך לדרוש דיווח שוטף ואמין על המתרחש – לא תהיה לו ברירה אלא להמשיך ולשלם עבור כתיבת תוכן, גם באינטרנט. 

העיתונות המודפסת בצרות צרורות בכל העולם. את זה כולם יודעים. השתלטות החינמונים,בעיקר באירופה, וחדירת האינטרנט המהיר, הזמין והמעודכן און ליין משאירים לפרינט מקום מצומצם מדי לשחק עליו, ולפיכך להיקלע לקשיים, שסופם לרוב ידוע. העיתונים מנסים להתאים עצמם למציאות המשתנה במהירות, לדחות את הקץ, אבל גם ראשיהם יודעים כולם לאן הרוח נושבת.

באינטרנט החדשני אף אחד לא אוהב לשלם על כתיבת תוכן. מנוע החיפוש חינמי, יוטיוב חינמי, שירות הדואר האלקטרוני חינמי, אפילו וויקיפדיה והרשתות החברתיות לא דורשות תשלום. בתחילת הדרךעוד ניסו ספקי תוכן כמו זמרים ולהקות להיאבק בתופעת ההורדות של שיריהם בבית המשפט –זכור במיוחד הקרב שניהלה להקת מטאליקה – ללא הועיל. כמה מאתנו באמת משלמים עבור שירות מוזיקה ברשת? לא הרבה. בכלל, ישראל ידועה בהפרת זכויות היוצרים הפושה בה.

לאור שתי התופעות –השתלטות האינטרנט על המדיה והיותו חינמי מטבעו – עולה השאלה מהיכן יגיעו האמצעים הדרושים, כלומר כסף, למימון הפעילות הזו. מטאליקה, למשל, הבינה שאינה יכולה עוד להתבסס רק על מכירת מוזיקה. היא מסתפקת בהכנסות בעיקר ממסעות ההופעות ומהשמעות במדיות המסורתיות. זה לא מה שהיה פעם, אבל לא צריך לרחם על החבר'ה האלה.

מי שנשאר מאחור הם אמצעי התקשורת. הם כולם עסוקים כיום בחיפוש אחר מודל כלכלי מעודכן שישמור אותם רווחיים עם הראש מעל המים. מנהלי חברות העיתונים יודעים שהעתיד הוא הרשת, אבל איך לעזאזל עושים מזה כסף? הבאנרים שמקפצים סביב הידיעות החדשותיות לא עושים את העבודה, מעצבנים את הקורא ולא מצליחים להזרים הכנסות.

כתיבת תוכן שיווקי

כתיבת תוכן – לשלם, או לשלם את המחיר

אם כך, מה שנשאר הוא לגבות תשלום עבור כתיבת תוכן. עכשיו, נסו לשכנע אדם שקיבל דבר מה בחינם להתחיל ולשלם לכם עבורו. משימה קשה. באחרונה התחיל "ניו יורק טיימס" לגבות תשלום עבור תכני האתר שלו והוא עושה עבודה לא רעה. זהו הניסיון הטוב ביותר שעשה כלי תקשורת בתחום זה עד כה. האתר מאפשר לגולש לקרוא 10 ידיעות בחודש ומעבר לכך הוא נדרש תשלום. הוא יכול לחילופין להיות מנוי לאתר תמורת תשלום חודשי קבוע.

עם זאת, גם המודל הזהלא מושלם, ובטח שהוא לא סולל דרך לשאר כלי התקשורת בעולם. ראשית, זהו אולי הניסיון הטוב ביותר עד היום, אבל גם הוא לא לגמרי מצליח להכניס לניו יורק טיימס מספיק מזומנים כדי שיוכל לוותר על הגרסה המודפסת שלו, ובטח שאינו מושך מספיק פרסום שיכסה על כך. שנית, העיתון הניו יורקי הוא עמוד האש של העיתונות העולמית, עיני כל נשואות אליו ומיליונים בעולם אולי ישמחו לשלם מעט כדי להיחשף לתכניו. קשה להקיש את הדברים על "ידיעות אחרונות" או "הארץ" בישראל. כדי להצדיק מודל שכזה,העיתונים הישראליים יצטרכו לגבות סכומים גבוהים יותר, שממש לא בטוח שמישהו יהיה מעוניין לשלם.

כן, הבלוגוספירה פורחת ויוטיוב, פייסבוק וטוויטר מספקים לנו תמונות חינמיות ודיווחים מתוככי דמשק המדממת – מה שכלי התקשורת הממוסדים לא עושים, אבל זה לא מספיק. אגב, כמה מכם נחשפו לכתיבת תוכן שהציפה את הרשת בימי האביב הערבי באמצעות הרשתות החברתיות וכמה מכם קיבלו אותו בתיווכה של התקשורת המסורתית?

כעת עשויים להתרחששני תהליכים. האחד, שהציבור יבין שעליו שלם עבור המוצר שהוא צורך ויציל את חייה שלהעיתונות הגוועת. הציבור הישראלי, כמו תושבי העולם כולו, יהיו חייבים להבין שכדילקרוא את האתר האהוב עליהם עם הקפה בבוקר הם יהיו חייבים לשלם. כתבים, צלמים,עורכים ושאר המרכיבים בשרשרת המזון חייבים להרוויח את לחמם.

בתהליך השני, הציבור לא מוכן בשום אופן לשלם עבור חדשות ברשת ומכחיד את כלי התקשורת הקיימים (האיכותיים שבהם, לא חינמונים שממומנים על ידי אדם שמוכן לשפוך את כספו עד אין קץ כדי לגרוף השפעה). בהנחה שאנשים בכל העולם יהיו מעוניינים בכלי תקשורת חדשותיים גם בעתיד,יהיו חייבים לצוץ פתרונות שאף אחד לא מעלה כיום על דעתו.

"ניוזוויק" הודיע בימים האחרונים שהוא עובר לגרסה דיגיטלית בלבד וסוגר את המודפסת כליל. הוא לא הראשון וכנראה גם לא האחרון. מנגד, רופרט מרדוק, הבעלים והיו"ר של אימפריית התקשורת ניוז קורפ, נמצא בימים אלה בגל רכישות של עיתונים בארה"ב.מי מהם קורא נכון את המפה? אני מוכן לשים את הכסף שלי על האינטרנט – תרתי משמע.

קישורים מומלצים: